החלטה בתיק ת"א 8632-11-10

1.       לפני בקשה חוזרת שהגיש המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה במסגרת תובענה כספית (ע"ס 5,451,680 ש"ח) נגד המשיבים 1-3 (בקשה מס' 2).

2.       בקשתו הקודמת של המבקש (בקשה מס' 1) הוגשה לתיק עם הגשת התביעה, ביום 4.11.10, ונדחתה ללא שנדרשתי לתגובה מהצד השני ומהנימוקים שפורטו בבקשה.

בהחלטת הדחייה ציינתי, בין היתר, כי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית וראייתית כנדרש להוכחת מצבם הכלכלי בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, וציינתי כי "כל שנטען בבקשה הוא כי המבקשת 1 היא חברה פרטית שעסקיה קרסו, וכי חדלה מכל פעילות עסקית. ביחס למבקש 2 נטען, כי מצבו הדרדר...כן נטען, כי למבקש 2 ולאשתו אין חסכונות, וכי נגד המבקשת 1 נפתחו תיקי הוצאה לפועל על סכומים נכבדים" (עמ' 1 להחלטה), כן ציינתי שהמבקשים לא ראו לצרף את מלוא המסמכים הנדרשים להוכחת טענותיהם בבקשה, כמתחייב.

התייחסתי גם לעילת התביעה ולסעד הכספי המבוקש, וציינתי כי אמנם לא ניתן לקבוע חד משמעית שההליך מגלה עילה, אך שוכנעתי כי הסעד הכספי המבוקש לא פורט דיו במסגרת התובענה, כן הבהרתי כי המבקשים לא צרפו לכתב התביעה את המסמכים הנדרשים להוכחת תביעתם, לרבות סכום התביעה וכי "...בהיות סכום התביעה חלק בלתי נפרד מרכיבי עילת התביעה, יש ליתן לסכום התביעה המבוקש משקל במסגרת השיקולים הנדרשים לעניין האגרה..." (עמ' 2 להחלטה).

3.       ביום 14.11.10 הגישו המבקשים את הבקשה דנן, והכתירה כ"בקשה לעיון חוזר בבקשה לפטור מתשלום אגרה", בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי אין מדובר בבקשה לעיון חוזר אלא בבקשה חדשה לפטור מאגרה, והוריתי על קבלת תגובות המשיבים.

4.       לציין כי לבקשה דנן צירפו המבקשים עשרות אסמכתאות ומסמכים המתייחסים למצבם הכלכלי. בין יתר המסמכים שצורפו - דו"ח ריכוז תנועות חשבון (לאומי) נכון לתקופה מיום 5.5.10-2.7.10; תנועות עו"ש לתקופה מיום 1.7.10-9.11.10; דו"ח ריכוז הלוואות; רשימת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו הן למבקשת 1 (להלן - החברה) והן למבקש 2 (להלן - המבקש); תדפיסי חיוב של כרטיסי אשראי; דו"ח ריכוז תיק השקעות בבנק דיסקונט; תנועות חשבון בנק (דיסקונט) לתקופה מיום 15.5.10 ועד יום 10.11.10; תלושי משכורת של אשת המבקש, ועוד.

לטענת המבקשים, קיבלו שובר לתשלום אגרה ע"ס 681,460 ש"ח, כאשר אין להם אפשרות לשלמו ו"...גם 1/100 מסך זה לא יוכלו לממן" (לשון הבקשה). 

5.       לטענתם, מאחר שאין באפשרותם לממן את ייצוגם המשפטי, אושר להם סיוע על-ידי לשכת עורכי הדין (תוכנית שכר מצווה) בהליך אחר, אך בהליך זה אינם מיוצגים.

עוד טוענים המבקשים, כי אין להם רכוש ממנו יוכלו לממן את האגרה הנדרשת בהליך וכי למבקש אין קרובי משפחה עם יכולת כספית שיאותו לסייע בגיוס הממון. לטענת המבקש מתקיימת משפחתו מהכנסתה של אשתו, שמשתכרת סך של 6,000 ש"ח בלבד ועל המבקש רובצים חובות כבדים. עוד צויין בבקשה: "למבקשת 1 ולמבקש 2 ישנן כבר מס' טיוטות לתביעות כספיות נוספות נגד נתבעים אחרים בגין אי עמידה בהתחייבויותיהם, ובשל מצבם הכלכלי וחוסר יכולתם לגייס כספים עבור תשלום האגרות בבית משפט נחסמה דרכם עתה לתבוע זכויותיהם, והם מקווים לקבל פטור מתשלום האגרה במס' תביעות נוספות שיוגשו בקרוב" (סעיף 16 לבקשה).

כך טוענים המבקשים כי יהיו נכונים שבית המשפט יקבע כי האגרה תשולם בסוף ההליך מתוך הכספים שייגבו מהנתבעים.

6.       לעניין עילת התביעה טוענים המבקשים כי להם עילת תביעה טובה מאוד וכי להם סיכויים טובים בתביעה העיקרית. לטענתם, מדובר במעשי רמייה, גניבה וגזל שביצעו הנתבעים בקופת החברה ובנכסיה. לעניין סכומי התביעה מפנים המבקשים לפרק ח' לכתב התביעה וטוענים כי במסגרת פרק זה ערכו "...חישובים מפורטים של כל סעיף וסעיף בתביעות הכספיות..." (לשון הבקשה). בבקשה מפנים המבקשים להחלטות בתי המשפט השונים שניתנו בענייני אגרה, כך מפנים המבקשים לפרוטוקול ועדת חוק חוקה ומשפט שדנה בנושא התקנת תקנות האגרות - ומבקשים ללמוד מכך כי זכאים הם לפטור מאגרה.

7.       הפרקליטות מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הבקשה אינה עונה על שני התנאים הנדרשים - הוכחת העדר יכולת כלכלית והליך מגלה עילה. הפרקליטות מדגישה כי פטור התובע מאגרה צריך להיות המוצא האחרון והיחידי. לטענת הפרקליטות, המבקשים לא צרפו את מלוא המסמכים הנדרשים להוכחת מצבם הכלכלי - לא צורפו דו"חות כספיים של החברה; תזרים מזומנים שלה; לא צורפו מסמכים המעידים על כך שלמבקש אין תוכניות חיסכון; תצהיר המפרט את הכנסותיהם של בן הזוג, ההורה והילדים, ועוד. בניגוד לטענת המבקש כי אין לו הכנסות טוענת הפרקליטות כי מאסופת המסמכים שצורפה לבקשה עולה דווקא כי לחשבון הבנק מופקדים סכומים גבוהים ונכבדים; כי למבקש כרטיסי אשראי ומהתדפיסים הרלוונטיים עולה כי המבקש מוציא סכומים גבוהים על מותרות; כי המבקש ואשתו מבוטחים ב-7 חברות ביטוח שונות דבר המהווה חסכון לכל דבר ועניין, ועוד. כן טוענת הפרקליטות, כי קיים פער בלתי מוסבר בין ההכנסות החודשיות של המבקש לבין הוצאותיו הגבוהות ואלה אינם מעידים על העדר יכולת כלכלית.

ואשר לעילת התביעה, טוענת הפרקליטות כי סכום התביעה מופרז; כי לא צורפו ראיות מספיקות לסכום התביעה וכלל אין הצדקה לנהל את התביעה בבית המשפט המחוזי.

8.       גם בתשובתם פרטו המבקשים בפירוט נרחב את מצבם הכלכלי.

9.       לאחר שעיינתי ובחנתי את טענות הצדדים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, ראיתי לדחות גם את הבקשה דנן. כפי שציינתי בהחלטה מיום 4.11.10, על המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בהליך משפטי מוטלת החובה להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה הנדרשת וכי מוצדק להטיל את נטל האגרה על הקופה הציבורית, כן עליו לשכנע כי ההליך העיקרי שבגינו מבוקש הפטור מאגרה "מגלה עילה".

10.     במקרה דנן הרי גם אם מהחומר הרב שצרפו המבקשים ניתן היה להתרשם כי מצבם הכלכלי אינו מהמשופרים, אין בכך כדי לבסס היעתרות לבקשה. כפי שציינה הפרקליטות בתגובתה - אף אני התרשמתי כי קיים פער בלתי מוסבר בין הכנסותיו הנטענות של המבקש לבין הוצאותיו השונות. בבקשה אמנם טען המבקש, כי משפחתו מתקיימת ממשכורתה של אשתו בסך 6,000 ש"ח, אלא שהוצאות המשפחה הם בשיעור גבוה ביותר לרבות הוצאת כספים רבים על שירותים ומוצרים שהינם בגדר מותרות (מנוי לעיתונים; חברות תקשורת, וכד'). חזקה כי אם יש בידי המבקש את הממון הנדרש עבור שירותים ומוצרים אלה יש בידיו גם את הממון הנדרש לצורך האגרה ולמצער עליו לנסות ולצמצם הוצאות אלה לטובת שימוש בכספים לאגרה. מדו"ח ריכוז ההשקעות בבנק דיסקונט עולה כי למבקש כספים המנותבים לאפיקי השקעות בסכום לא מבוטל (259,035 ש"ח נכון ליום 31.10.10); כך גם עולה כי לחשבון הבנק של המבקש מופקדים סכומי כסף גדולים. אמנם בתשובה ניסה המבקש להסביר את מקור הכספים האמורים, אולם אין בכך כדי לשנות את עובדת הפקדת הסכומים הללו.

11.     גם אם עולה שמצבם הכלכלי של המבקשים אינו מהמשופרים, אין די בכך להצדיק לפטור את המבקשים מתשלום האגרה.

על בית המשפט להשתכנע כי ההליך מגלה עילה.